בתחילת דרכי האמנותית-ציירתי ציורים ראליסטים עם התמחות בציורי דיוקן וציורי עירום. ציירתי גם אבסטרקטים.
כיום, שני הסגנונות שאני משתמשת בהם הם סוריאליזם, לעתים תוך התכתבות עם ציירים אחרים ואבסטרקט מינימליסטי.
בציורי הסוריאליסטיים נוצרים דימויים אבסורדיים ולעתים מורכבים, הקשורים לחיי כאישה ולחיי נשים בכלל. סגנון הציור ריאליסטי, אך הדימוי האבסורדי מקנה להם אימפקט רגשי עז. ברבים מהציורים אני משתמשת בגופי כאובייקט, או בדימויים נשיים שונים גם בשילובים עם נופים קמאיים. נושא חיי אישה קרוב לליבי מבחינה רעיונית ורגשית. ציורים אלה הם ציורי אקוורל.
בציורים האבסטרקטים לעומת זאת, שרובם ציורי שמן, למרות היותם מינימליסטים, אני משתמשת בהנחת צבע גסה ומאסיבית, שכבה על גבי שכבה, עם 'חלונות הצצה' לשכבות הקודמות. במסת הצבעים עוצרים רגש רב שהצבע מבטא אותו בעוצמה, כשהצורה לעומת זאת מנסה להכניס את הרגש למסגרת. נראה לי שזהו תיאור די מדויק של עולמי ומה שאני מנסה להעביר בציור: הקיטוב בין רגש עז למסגרת מגבילה. בציורים אלה אני חשה את החיבור הרב ביותר אל עצמי.